החלטה בתיק רע"צ 15814-07-13

1.         בפני בקשתה של המבקשת החייבת בתיקי הוצל"פ 01-53640-98-0 ובתיק 01-24925-00-7 ליתן לה רשות ערעור על החלטותיו מיום 25.6.13 של כב' רשם ההוצל"פ ג'ובראן שאדי.

            המבקשת עתרה להפחתת החוב בתיקי ההוצל"פ בגין חוסר המעש של המשיבה , הזוכה בתיק ההוצל"פ בתקופה  שמיום 13.6.00 ועד 11.12.12.

            בהחלטותיו קבע הרשם הנכבד הפחתה בשיעור של 35% מסכום הפרשי ההצמדה והריבית.

            המבקשת סבורה שיש להפחית מהחוב הפחתה מלאה בתקופה האמורה.

2.         תיקי ההוצל"פ נפתחו לגביית שכ"ט ובמשך 12 שנים לא נקטה הזוכה בהליכי גבייה באופן שהמבקשת הבינה כי וויתרה המשיבה על החוב לאחר שהתברר לה שאין למבקשת  יכולת תשלום.

            המבקשת מפנה לפסיקה בה נקבע עקרון תום הלב של צד להליך משפטי והחלתו של העיקרון גם במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

            המבקשת טוענת כי מצבה הורע בשל השיהוי בנקיטת הליכים בכך שהחוב תפח ברבות השנים.

3.         המשיבה טוענת כי חובתה הראשונית של המבקשת היה לפרוע את החוב בהתאם ליכולתה מיד לאחר שנודע לה על קיומו ומפנה בעניין זה לספרו של המלומד בר אופיר.

            כן מפנה המשיבה להתנהלותה של המבקשת שבין היתר לא התייצבה לחקירת יכולת ולא המציאה מידע מלא על הכנסותיה ונכסיה.

            נטען כי לא פעלה כנגד רכושה של המבקשת שכן לא היה במכירתם כדי לכסות אלא חלק קטן מהחוב והגינותה זו לא צריכה לפעול עתה לחובתה.

4.         החלטתו של הרשם הנכבד נכונה וראויה ואין להתערב בה.

            חובתו הראשונית של חייב הינה לפרוע את חובו, על פי יכולתו, ולא להמתין שינקטו נגדו הליכי גבייה, ואם לא עשה כן לא יוכל להטיל את מלוא האשם, בשל חלוף הזמן, על הזוכה.

            המבקשת שנמנעה במשך כל השנים מלשלם תשלומים כלשהם על חשבון החוב ועל פי יכולתה אינה יכולה להטיל עתה את מלוא האשמה על המשיבה ולטעון כי החוב תפח.

            מאידך גם המשיבה ישנה על זכויותיה ואינה זכאית לגבות את מלוא החוב.

5.         ההפחתה בחוב בשיעור שקבע הרשם סבירה ומאוזנת ואין להתערב בה.

            הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

            בנסיבות אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ד, 10 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: